ובמדרש (ויקרא רבה יג, ה):
הוא דעתיה דר' יוחנן, דאמר ר"י (ירמיה ה, ו) על כן הכם אריה מעיר זו בבל, זאב ערבות ישדדם זו מדי, נמר שוקד על עריהם זו יון, כל היוצא ממנה יטרף זו אדום, למה, כי רבו פשעיהם עצמו משובותיהם. חזה הוית וארו אחרי כנמר, זו יון, שהיתה מעמדת בגזירותיה ואומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק לעוה"ב (באלוקי ישראל). בתר דנא, חזה הויות בחזוי עם לילא, וארו חיוא רביעא דחילא ואמתני ותקיפא יתרא, זו אדום. דניאל ראה שלשתן בלילה אחד, ולזו בלילה אחד, למה. רבי יוחנן ורשב"ל, ר"י אמר ששקולה כנגד שלשתן, רשב"ל אמר יתירה. מתיב רבי יוחנן לרשב"ל (יחזקאל כא, יט) בן אדם הנבא והך כף אל כף, דא מה עביד לה רשב"ל, ותכפל.
הרי לך מפורש הדברים שאמרנו, כי המלכות הד' שקולה כנגד כל השלשה מלכויות. ולכך ראה דניאל את שלשתן בלילה אחת, ומלכות רביעית בלילה אחת בפני עצמו. ומה שריש לקיש סבר שהיא יותר שקולה משלשתן, דבר זה מפני כי כאשר יש בו שלשה אשר יש בג' מלכויות כל כוח יש לו סיוע מן השני דודאי שני אנשים שהם ביחד ואחד הוא בלבד, אין האחד הוא שקול כמו חצי השנים שהם ביחד, כי טוב השנים ביחד מן האחד, שהאחד הוא סיוע אל השני. ולפיכך אמר ריש לקיש כי המלכות שהיא כוללת אלו השלשה היא יותר מן אלו שלשה, כאשר הם מחולקים שכל אחד ואחד בפני עצמו. והקשה ר' יוחנן לריש לקיש, והכתיב (שם כא, יט) בן אדם הך כף אל כף, ודבר שהוא מכה כף על כף על החידוש ופלא, ודבר זה נאמר כאשר ראה שיהיה עומדת מלכות ד'. ועל זה אמר הך כף על כף, כי המלכות תקיף יהיה בעולם שהמלכות הזה תהיה שקולה כנגד בעל ג' מלכויות. ולכך אמר, הכה כף על כף, כי הכף הוא ג' מלכויות, והכף השני בפני עצמו הוא מלכות רביעית שהיא שקולה כנגד ג' מלכויות ולא יותר, רק שיהיה מכה כף על כף. ועל זה השיב ריש לקיש, ותכפל (שם כא, יט) כתיב, כלומר שיהיה מכה שני פעמים כף על כף, שתהיה מלכות רביעית שקולה נגד שלשתן ועוד יותר מן השלשה, וזה פלא יותר, ולכך אמר ותכפל. ולכך המלכות הזאת, היא מבקשת שתהיה היא הכל ולא יהיה אחר עמו במציאות כלל, ולא כן מלכויות הג' הראשונות. כי לכל אחד מן ארבע מלכויות היה לו מידה מיוחדת.
