Bonjour,
Est-il vrai qu'il existe une Massékhèt Guérim ? Je n'arrive pas à la trouver en ligne.
Merci d'avance.
Bonjour,
Ci-dessous, le texte de la Massékhet Guérim :
פרק א
הלכה א
הרוצה להתגייר אין מקבלין אותו מיד, אלא אומרין לו, מה לך להתגייר, והרי אתה רואה את האומה הזאת נמוכה וסגופה מכל האומות, וחלאים רבים וייסורין באין עליהן, וקוברין בנים ובני בנים, ונהרגין על המילה ועל הטבילה ועל שאר כל המצות, ואינן נוהגין בפרהסיא כשאר כל האומות. אם אמר איני כדאי ליתן צוארי בעול מי שאמר והיה העולם ברוך הוא, מקבלין אותו מיד, ואם לאו נפטר והולך לו. קיבל עליו הורידוהו לבית הטבילה וכיסוהו במים עד מקום הערוה, אומרין לו מקצת דקדוקי מצות, על מנת שיהא נותן בלקט בשכחה ובפיאה ובמעשר. כשם שאומרין לאיש כך אומרין לאשה, על מנת שתהא זהירה בנדה ובחלה ובהדלקת הנר. טבל ועלה אומרין לו דברים טובים דברים של ניחומים, במי נדבקת, אשריך, במי שאמר והיה העולם ברוך הוא, שלא נברא העולם אלא בשביל ישראל, ולא נקראו בנים למקום אלא ישראל, ואין חביבין לפני המקום אלא ישראל, וכל אותם הדברים שאמרנו לך, לא אמרנו אלא להרבות שכרך
הלכה ב
גר שמל ולא טבל, טבל ולא מל, הכל הולך אחר המילה, דברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר אף טבילה מעכבת
הלכה ג
כל המתגייר לשום אשה, לשום אהבה, לשום יראה, אינו גר. וכן היו רבי יהודה ורבי נחמיה אומרים כל אותם שנתגיירו בימי מרדכי ואסתר אינם גרים, שנאמר ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם, וכל שאינו מתגייר לשם שמים אינו גר
הלכה ד
האיש מטביל את האיש, והאשה מטבלת את האשה אבל לא את האיש
הלכה ה
גר שנתגייר והיו לו יינות ואמר בריא לי שלא נתנסך מהן, מותרין לו ואסורין לאחרים. רבי עקיבא אומר מה אם לאחרים אסורין, קל וחומר לעצמו, ואם אמר על גבי פלוני חבר נעשו בטהרה הרי זה נאמן. וכן עם הארץ שקבל עליו להיות חבר והיו לו טהרות ואמר בריא לי שנעשו בטהרה, מותרין לו ואסורין לאחרים. רבי עקיבא אומר מה אם לאחרים אסורין, קל וחומר לעצמו, ואם אמר על גבי פלוני חבר נעשו בטהרה הרי זה נאמן
הלכה ו
ישראל שהלוה את הנכרי, ונכרי שהלוה את ישראל, ואחר כך נתגייר, גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית. רבי יהודה אומר אם מתחילה זקפן עליו במלוה גובה את הכל
הלכה ז
כיוצא בו, נולד לו בן, ילדה פרתו, נשחטה פרתו, עד שלא נתגייר פטור, משנתגייר חייב, אם ספק פטור. היתה לו עיסה לעשות ושדה לקצור, עד שלא נתגייר פטור, משנתגייר חייב, אם ספק פטור
פרק ב
הלכה א
יש גר נימול בן שמונה, הא כיצד, אם עד שלא טבלה אמו נולד, נימול בן יומו, אם משטבלה אמו נולד, נימול בן שמונה
הלכה ב
גר שנתגייר מהול, או תינוק שנולד מהול, צריך להטיף ממנו דם ברית, דברי בית שמאי, ובית הלל אומרים אינו צריך. אמר רבי מתיא בן חרש משום רבי ישמעאל לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על גר שנתגייר מהול ועל תינוק שנולד מהול, על מה נחלקו, על תינוק שנולד מהול בשבת, שבית שמאי אומרים דוחין עליו את השבת להטיף ממנו דם ברית, ובית הלל אומרים אין דוחין
הלכה ג
העבד שטבל לפני רבו הרי הוא בן חורין, ומעשה בברזילה המלכה שטבלו מקצת עבדיה לפניה, ומקצת עבדיה לאחריה, ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אלו שטבלו לפניה בני חורין, ולאחריה משועבדין
הלכה ד
כשם שישראל נכנסו לברית בשלש מצות, כך גרים נכנסין במילה ובטבילה ובקרבן. שנים מעכבין ואחד אינו מעכב, רבי אליעזר בן יעקב אומר אף הקרבן מעכב, כך היה רבי אליעזר בן יעקב אומר גר שנתגייר צריך להפריש רביעית לקינו, רבי שמעון אומר אינו צריך
הלכה ה
נפרעין מן הגרים דברי רבי יוסי, רבי יהודה אומר אין נפרעין ממנו, אלא הרי הוא כבן יומו. אמר רבי חנינא בן גמליאל מפני מה הגרים מעונין, מפני שהן מחשבין, קודם לשנה וקודם לשתים, שאגבה את חובי ושאעשה את צרכי. אמר לו רבי יוסי אלו ממון הן נחסרין, הרי הוא כדבריך, אלא שהם קוברים בנים ובני בנים וחלאים רבים וייסורין באין עליהן, מפני מה מעונין, מפני שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח
פרק ג
הלכה א
איזהו גר תושב, כל שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר כל שקיבל עליו שלא להיות אוכל נבילות
הלכה ב
רוקו ומושבו ומשכבו ומי רגליו טמאין, פתו ושמנו ויינו טהורין. ועוברים עליו משום בל תונה ובל תעשוק ובל תלין פעולת שכיר
הלכה ג
אין משיאין לו ולא נושאין ממנו נשים, ולא מלוין אותו ולא לוין ממנו בריבית
הלכה ד
אין משיבין אותו בספר, ולא בנוה רע, אלא בנוה יפה, באמצע ארץ ישראל, במקום שאומנותו יוצאה, שנאמר עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו
הלכה ה
כל ערוה שישראל מצווין עליה אין הגרים מצווין עליה, הא כיצד היה נשוי אחות אביו מאב, אחות אביו מאם, רבי מאיר אומר יוציא, וחכמים אומרים יקיים. שתי אחיות מאם, רבי מאיר אומר יוציא, וחכמים אומרים יקיים אחת מהן
הלכה ו
ישראל שבא על בת נכרי, ידון בדיני נכרי, ונכרי שבא על בת ישראל, ידון בדיני ישראל
הלכה ז
גר שמת והניח בן או בת שנתגיירו עמו, נכסיו כצבי ועבדיו בני חורין, אם היו העבדים פיקחין קונין במשיכה, מפני שאמרו נכסין שאין להן אחריות נקנין במשיכה, ושיש להן אחריות נקנין בחזקה
הלכה ח
רבי אליעזר אומר לא בחזקה בלבד, אלא אפילו היה מטייל בתוך שדהו, ובא אחר, ואמר שדה שלי, שדה שלו, וחכמים אומרים לא קנה עד שיחזיק. זה בא מן הדרום וזה בא מן הצפון, זה זכה למקום הילוכו, וזה זכה למקום הילוכו, דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים זה וזה לא קנו עד שיחזיקו
הלכה ט
היו עליו כתובת אשה ובעל חוב, ואמרה האשה אלו שלי ואלו כתובתי זכתה, אלו כתובתי ואלו שלי, אין לה אלא כתובתה, וכן בעל חוב שאמר אלו שלי ואלו חובי זכה, אלו חובי ואלו שלי, אין לו אלא חובו
הלכה י
היו לו עבדים רועים בצאן, ובא אחד ואמר העבדים הללו והצאן שלפניהם שלי, הרי אלו שלו. ואם העבדים פקחין אומרין לו, אנו בני חורין והצאן שלפנינו שלנו, והרי אלו בני חורין והצאן שלהם
פרק ד
הלכה א
וגר לא תונה ולא תלחצנו, לא תוננו בדברים ולא תלחצנו בממון, אל תאמר לו, אמש היית עובד את הבל ואת הנבו, ועד עכשיו חזיר בין שיניך, ואתה עומד ומדבר עמי. אל תאמר לו כן, שהוא יכול לומר לך כי גרים הייתם בארץ מצרים. מכאן היה רבי נתן אומר מום שבך אל תאמר לחבירך. רבי אליעזר בן יעקב אומר גר לפי שסורו רע, הזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה, שנאמר וגר לא תלחץ, וגר לא תונה, ואתם ידעתם את הגר, וגו', הוא לפי שסורו רע הזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה
הלכה ב
חביבין הגרים שבכל מקום הכתוב מכנה אותן כישראל, שנאמר ואתה ישראל עבדי יעקב וגו'. נאמר אהבה בישראל, שנאמר אהבתי אתכם אמר ה', ונאמר אהבה בגרים, שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. נקראו ישראל עבדים, שנאמר כי לי בני ישראל עבדים, ונקראו גרים עבדים, שנאמר להיות לו לעבדים. נאמר רצון בישראל, שנאמר והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה', ונאמר רצון בגרים, שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי. נאמר שמירה בישראל, שנאמר ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך, ונאמר שמירה בגרים, שנאמר ה' שומר את גרים. נאמר שירות בישראל, שנאמר ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם, ונאמר שירות בגרים, שנאמר ובני הנכר הנלוים על ה' לשרתו
הלכה ג
חביבין הגרים שלא מל אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, שאלו מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים לשבים, ולהרבות שכר לעושי רצונו, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר
הלכה ד
אברהם אבינו קרא עצמו גר, שנאמר גר ותושב אנכי עמכם. דוד מלך ישראל קרא עצמו גר, שנאמר כי גר אנכי עמך, וכן הוא אומר כי גרים אנחנו לפניך
הלכה ה
חביבה ארץ ישראל שהיא מכשרת הגרים. האומר בארץ ישראל גר אני, מקבלין אותו מיד, ובחוצה לארץ אין מקבלין אותו אלא אם כן היו עדיו עמו. חביבה ארץ ישראל שהיא מכפרת על עונות ועל פשעים, שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון. וכן אתה מוצא בארבע כתות העומדות לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה, זה יאמר לה' אני, זה שכולו למקום ולא נתערב בו חטא, וזה יקרא בשם יעקב, אלו גירי הצדק, וזה יכתוב ידו לה', אלו בעלי תשובה, ובשם ישראל יכנה, אלו יראי שמים
Je suis à votre disposition, Bé’ézrat Hachem, pour toute question supplémentaire.
Qu’Hachem vous protège et vous bénisse.
