Bonjour,
J’aimerais savoir où je peux trouver le Vidouy du 'Hida à faire avant Roch Hachana s’il vous plaît ?
Merci pour tout ce que vous faites chaque jour pour nous éclairer vers la lumière d'Hachem.
Chalom,
Le voici :
בגדנו. בִּטַּלְנוּ תלמוד תורתך ימים ולילות. בִּטַּלְנוּ אחרים הלומדים. בִּטַּלְנוּ עושה מִצְוֹת. באנו על כל עריות שבתורת ושניות ואיסורי ביאה מדברי סופרים. ברכנו ברכות לבטלה וברכה שאינה צריכה. ברכנו ברכה חטופה בלי הזכרת שם ומלכות ובחסרון תיבות ואותיות ובלי שום כונה. בדינו הקדמות מִלִּבֵּנוּ. בִּזִינוּ חידושי תורה. בִּזִינוּ אמריך. בִּטַּלְנוּ קריאת שמע ותְּפִלָּה וציצית ותפילין. בִּזִינוּ אב ואם ואחינו הגדול. בִּזִינוּ חכמים ויראי שמים. בִּטַּלְנוּ רמ”ח מִצְוֹת עשה מדאוריתא ומדברי קבלה ומדברי סופרים. בִּזִינוּ חכמת חכמי הדורות וְסִפְרֵיהֶם. בלבלנו דעתנו בתְּפִלָּה ולמוד בהבלי העולם הזה.
גזלנו. גנבנו מישראל ומגויים. גנבנו מקרובינו. גנבנו דעת הבריות. גנבנו חִדושי תורה מאחרים. גִּלִינוּ סוד. גִּלִינוּ סודי תורה למי שאינם ראוים. גִּלִינוּ דברי תורה לאֻמּוֹת העולם. גִּלִינוּ עריות. גאינו במחשבה דיבור ומעשה בכל מיני גאוה וזדון עד שנעשה לנו טבע ולא ידענו אם הוא גאוה. גִּדַּלְנוּ בנינו גִּדּוּלִים רעים. גערנו באחרים המוכיחים לבנינו וקרובינו וְרַבְנוּ עמהם והקפדנו עליהם. גִּלִינוּ פנים בתורה שלא כהלכה. גערנו בעושה מִצְוֹת גמגמנו בלשונינו בדברי תורה ותְּפִלָּה גדלנו ושבחנו עצמנו ואפילו במה שאין בנו. גלגלנו דברים להכשיל רעינו. גמלנו רע למי שהטיב אלינו. גערנו בנשינו ובנינו ומשרתנו שלא כדת ושלא כדין.
דִּבַּרְנוּ דופי ולשון הרע תדיר ושקר וחנופה וליצנות ונבלות הפה וכל כך נשתרשנו עד שאינו ניכר לנו האיסור ולמצוה תחשב בעינינו. דִּבַּרְנוּ בבית הכנסת ועם תפילין. דִּבַּרְנוּ באמצע תְּפִלָּה ובאמצע קריאת שמע ובין גאולה לתְּפִלָּה ובחזרה. דִּבַּרְנוּ באמצע למודינו. דִּבַּרְנוּ בשבת דיבור של חול. דִּבַּרְנוּ בזדון ובגודל לבב. דרשנו דרשות של דופי. דִּבַּרְנוּ בגנות חברינו ורבותינו ואבותינו וכל מי שחייבים אנו בכבודו. דנינו לחובה לכל אדם. דנינו דין אחד לעצמנו ודין אחד לאחרים. דִּבַּרְנוּ אחד בפה ואחד בלב. דִּבַּרְנוּ לגוי בשבת לעשות מלאכת איסור. דִּבַּרְנוּ עם העריות דברי שחוק והִתּוּל וכיוצא. דִּבַּרְנוּ במשא ומתן של תורה לקנטר ולדחות דברי זולתינו ולהפיל האמת בעקשות ובחורפות שקר וזלזלנו להמנגד לסברתינו ואף שהאמת אתו. דִּבַּרְנוּ זלזול על הרבנים ראשונים ואחרונים אשר בארץ החיים המה ואשר עודם בחיים ודחינו דבריהם מבלי שכל ובלי מוסר ויראת ה'. דִּבַּרְנוּ בשבת במשא ומתן וסחורה וריוח.
העוינו. הקלנו ראש. העזנו מצח. הרהרנו בעבירה. הרהרנו הרהורים רעים ביום ובלילה ובאנו לידי קרי ושכבת זרע לבטלה. הערכנו מעשה חבירינו להראות קלונו וחסרונו. הלבננו פני חבירינו ברבים הוצאנו שם רע על החיים ועל המתים. הרהרנו הרהורים רעים בתוך התְּפִלָּה ובלימוד ועם התפילין. הסחנו דעתנו מן התפילין. השגנו גבול רעינו . הקפדנו עם נשינו ועם חברינו. הלכנו אחר עצת יצרנו הרע. הלכנו בקומה זקופה. הלכנו בגדולות ובנפלאות ממנו. הלכנו בגלוי הראש. הרהרנו אחרי רבותינו. הורינו הוראות בלי עיון ובלי סברא ותכף ומיד להראות גדולתינו. הורינו הוראות בפני רבותינו. הרימונו יד על נשינו ועל חברינו. החזקנו במחלוקת. הטלנו אימה יתירה בתוך ביתיני ועל משרתינו. הסתכלנו בקשת ולבנה הרבה. הִתְפַּלַּלְנוּ בלא כונת הלב. הִתְפַּלַּלְנוּ והיינו צריכים לנקבינו הִתְפַּלַּלְנוּ ואנו שכורים. הרהרנו דברי תורה בבית הכסא ובמבואות מטונפות ובמקום שאינו נקי. הוצאנו מרשותינו בשבת לרשות הרבים וכרמלית. הקשינו עצמנו לדעת. הכינו רֵעֵינוּ ונשותינו. הִתְפַּלַּלְנוּ וקרינו קריאת שמע ולבשנו תפילין קודם זמנם. הטרחנו על הצבור. הסתכלנו בערוה ובפני רשעים.
והרשענו והרבינו רשע ופשע לבלי חק. ויעדנו עצמנו למחלקות ולעבירה. וותרנים היינו בממון זולתינו. ויתרנו על כבוד ה’ וכבוד התורה ומחינו על כבודנו.
זדנו זכרנו שם שמים לבטלה. זנינו אחר לבנו ועינינו. זוללים וסובאים היינו. זלזלנו באבינו ואמנו ורבותינו. זלזלנו בתורה. זלזלנו בחכמים. זלזלנו בנטילת ידים. זרקנו הצפרנים. זִכִּינוּ החייב וחייבנו הזכאי.
חמסנו. חללנו את שם קדשך אוי לנו ולנפשנו. חללנו שבתות ומועדי קדשך. חמדנו. חנפנו. חשבנו מחשבות רעות חשדנו בכשרים. חִבַּקְנוּ וְנִשַׁקְנוּ הערוה וּנְשֹׁתֵינוּ נִדָּה.
טפלנו שקר וּמִרְמָה וטעינו בהוראה. טמאינו עצמנו ורעיונינו. טִמְטַמְנוּ את לִבֵּנוּ. טִלְטַלְנוּ מוקצה ביום השבת ויום טוב. טעינו בהלכה והכרנו בטעותינו והחזקנו בטעותינו ולא הורינו על האמת. יעצנו עצות רעות להעריך ולהרבות שנאת חנם ומחלקת וקטיגוריא. ישננו עם התפילין. ישננו ימים ולילות כבהמות וְאִבַּדְנוּ קריאת שמע ותְּפִלָּה בזמנן ובצבור. ידענו הדין ועברנו עליו. ישבנו במושב לצים וְסוֹד מְשַׂחֲקִים.
כעסנו בחול ושבת וטרפה נפשנו באפינו. כפרנו בכל התורה. כִּלִינוּ ימינו ושנינו בהבלי העולם. כִּבַּדְנוּ לרשעים כִּסִינוּ קלונינו. כִּנִינוּ שם רע לרענו כִּיוַּנְנוּ להזיק לְרֵעֵנוּ. כבשנו שכר שכיר.
לצנו לוצצנו למדנו תורה שלא לשמה ושלא בקדושה ובטהרה. לא קיימנו המִצְוֹת כתקנן במחשבה ודיבור ומעשה ויראה ואהבה ושמחה. לא קיימנו אפילו מצוה אחת כתקנה. לא ענינו אמן כראוי לא קמנו מפני שיבה ולא הדרנו ת”ח למדנו לתלמידים שאינם הגונים. לבשנו שעטנז. לא כיוננו התפלות וברכות ומִצְוֹת. לא היינו מתונים בדין. לא התגהגנו בדרך הראוי ליראי ה'. לא הִתְפַּלַּלְנוּ בכובד ראש ובגדי כבוד. ולא קיימנו בכל יום ק’ ברכות וצ' אמנים ועשרה קדישים וד' קדושות. לא הוכחנו את רענו ונשותינו. לא כיבדנו אב ואם ותלמידי חכמים. לא גמלנו חסד כפי שיעורנו. לא נתרחקנו כראוי מהעריות ומנשינו נדה. לא יראנו את ה'. לא החזקנו במוסר. לא נסתכלנו מאין באנו ולאן אנו הולכים ולפני מי אנו עתידים ליתן דין וחשבון. לוינו ברבית. לקחנו רבית קצוצה ואבק רבית. לא קיימנו מִצְוַת אבילות בכל דיניה. לקחנו שֹׁחַד דברים וְשֹׁחַד ממון ושוחד מאוחר לא צפינו לישועה. לא נצטערנו על חֻרְבַּן בית הַמִקְדָּשׁ. לא אמרנו דברי תורה על השלחן.
מרדנו במלכות שמים, מרדנו במלכות בית דוד, מאסנו בבית המקדש ושלשתן אנו מבקשים. מסרנו חבירנו וממונו ביד גוים. מעלנו בחרם ובהסכמות הקהל. מִלֵּאינוּ פינו שחוק. מרינו דבריך. מאסנו משפטי צדקך.
נאפנו בכל סוגי ניאוף. נשבענו לשוא ולשקר. נשבענו ולא קיימנו. נלכדנו בסרך עבודה זרה בבלי דעת. נדרנו ולא שִֹלַּמְנוּ נהינינו מהעולם הזה ומתענוגיו. נתנו יד לפושעים. נִסִּינוּ את ה’. נשתמשנו בכתרה של תורה. נשתמשנו בשמות הקדש. נקמנו ונטרנו שנאה בלב. נתעצלנו ללמוד ולהתפלל. נהגנו עצמנו ברבנות ובשררה ולא נכנענו לפני מי שגדול ממנוּ. נתננו דופי בחכמים ונמאסו לפני ההמון. נהנינו במה שמשבחים אותנו ואפילו שלא היה בנו.
סררנו סוררים ומורים היינו. סרנו מאחריך וממִצְוֹתיך ומתורתיך. סרנו ממנהגים טובים. סתרנו דברי אבינו ודברי רבותינו.
עוינו עברנו על שס”ה לא תעשה דאוריתא ומדברי קבלה ומדברי סופריהם עליהן ועל פרטיהן וענפיהן ותולדותיהן. עִנִּינוּ יתומים ואלמנות ואביוני עמך. עָנִינוּ אמן קטופה וחטופה. עשינו עָוֶל למשרתנו ולנשותינו ולחברינו. עִנִּינוּ את הדין. עיוותנו את הדין. עשינו עצמנו כעורכי הדיינים. עברנו על ריב לא לנו. עמלנו להבלי העולם הזה ולא עמלנו בתורה. עסקנו בכל מיני בטלה ולא עסקנו בתורה. עשינו כמעשיהם. עברנו על כ"ד דברים שחייבים עליהם נדוי. עכרנו ישראל. עשינו עצמנו ענוים בפה ולבנו הלך בחשכים בגאוה נסתרת.
פשענו. פרקנו מעלינו עול תורה ומִצְוֹת ויראת שמים. פגמנו ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של גופנו נפשנו רוחנו ונשמתינו בגלגול זה ובגלגולים אחרים ובנפש רוח ונשמה של אחרים משרש נפשנו ושאינם משרשינו. פגמנו בעולמות העליונים אצילות בריאה יצירה עשיה ובכל פרצופי אצילות בריאה יצירה עשיה בחיצוניות ופנימיות בעיגולים ויושר באורות ונשמות ומלאכים בכלליהן ופרטיהן אוי לנו אהה עלינו ועל נפשנו אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. פגמנו בשמות הקודש ובאותיות התורה שתים ועשרים ומנצפ"ך בהרהור במחשבה בראיה וּבְרֵיחָא וּבְקָלָא בְּדִבּוּר ומעשה. פִּנִּינוּ לִבֵּנוּ לבטלה. פרשנו מן הצבור. פעלנו אָוֶן.
צררנו. ציערנו אב ואם וחכמי ישראל. ציערנו נשותינו וכל בני ביתינו. ציערנו למשרתינו. ציערנו לְרֵעֵנוּ. ציערנו בעלי חיים. צללנו במים אדירים לבקש תאות יצרנו הרע. צעדנו בפני מי שגדול מִמֶּנוּ.
קשינו ערף. קִלְקַלְנוּ דרכנו. קִלְקַלְנוּ צינורות השפע והקדושה והברכה היורדת מן השמים והפכנו אותם לבורות נשברים אשר לא יכילו המים וגרמנו גלות השכינה וְחֻרְבַּן בית המקדש, שִׁפְחָה כִּי יָרְשָׁה גבירתה ועבד כי מָלַךְ . שכבנו בְּבֹשְׁתֵּינוּ וכיסתנו כלימתנו כי עונותינו הטו אלה ופשעינו האריכו קצינו וחטאתינו מנעו הטוב ממנו אוי להם לבנים שגלו מעל שלחן אביהם זה כמה אֹרֶךְ ימים ושנים רבים ורעים. קפצנו ידינו מליתן צדקה. קבלנו לשון הרע. קִלַּלְנוּ חבירנו ונשותינו קִלַּלְנוּ עצמנו ובנינו. קרינו בספרים חיצונים. קִנֵּאנוּ מעושר וכבוד וחכמת אחרים וּבִקַּשְׁנוּ לדבר בגנותם.
רשענו. רעים לשמים ולבריות היינו. רבנו עם אדם חִנָּם. רדפנו אחר השררה והכבוד. רִמִּינוּ רֵעֵנוּ. רצנו למחלקת ועבירה.
שִׁחַתְנוּ. שכחנו תורתך. שכחנו אלהותך. שקרנו בברית קדשך. שחתנו זרע קדש ובראנו משחיתים לחבל גם בכנפינו נמצאו דם נפשות אביונים ודמעת העשוקים. שברנו כלים בחמתנו. שתינו סתם יינם. שִׁחַתְנוּ פאות הראש והזקן. שִׁקַּרְנוּ בכל מיני שקר ותחבולות ומרמות. שמחנו במפלת אויבינו.
תעינו. תִּעַבְנוּ כָּל איש תוכחת. תקענו כפינו ולא קיימנו. תבלין עשינו לשטותינו. תוהים היינו על הראשונות וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ .
(Merci à Rabbi Netanel Gamrasni.)