יָכוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ תַּלְמוּד לוֹמָר לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה אֶלָּא מַהוּ לֹא אוּכַל אֵינִי רַשָּׁאי שֶׁנִּטְלָה מִמֶּנִּי הָרְשׁוּת וְנִתְּנָה לִיהוֹשֻׁעַ

זֶהוּ פֵּרוּשׁ לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא לְפִי שֶׁה' אָמַר אֵלָי

הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי בְּיוֹם זֶה נוֹלַדְתִּי בְּיוֹם זֶה אָמוּת. דָּ"א לָצֵאת וְלָבוֹא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה מְלַמֵּד שֶׁנִּסְתַּתְּמוּ מִמֶּנּוּ מָסוֹרוֹת וּמַעְיָנוֹת הַחָכְמָה

לא יתן לך רפיון להיות נעזב ממנ

אֲרֵי אַתְּ תֵּיעוֹל עִם עַמָּא הָדֵין מֹשֶׁה אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר יִהְיוּ עִמְּךָ הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּן וַעֲצָתָן אֲבָל הַקָּבָּ"ה אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ כִּי אַתָּה תָבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם תָּבִיא עַל כָּרְחָם הַכֹּל תָּלוּי בְּךָ טוֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקָדָן דָּבָר אֶחָד לַדּוֹר וְלֹא שְׁנֵי דְּבָרִים לַדּוֹר

כְּשֶׁנִּגְמְרָה כֻּלָּהּ נְתָנָהּ לִבְנֵי שִׁבְטוֹ

בשנה ראשונה של שמטה שהיא השנה השמינית ולמה קורא אותה שנת השמטה שעדיין שביעית נוהגת בה בקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעי

הַמֶּלֶךְ הָיָה קוֹרֵא מִתְּחִלַּת אֵלֶּה הַדְּבָרִים כִּדְאִיתָא בְּמַס' סוֹטָה עַל בִּימָה שֶׁל עֵץ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בָּעֲזָרָה

לִלְמוֹד

לִשְׁמוֹעַ

לָמָּה בָּאוּ לָתֵת שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם

ואזרזנ

גּוֹיֵי הָאָרֶץ

כְּמוֹ שֶׁאֵינִי רוֹאֶה בְּצָרָתָם

הַאֲזִינָו הַשָּׁמַיִם עַד וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ

וְהִכְעִיסוּנִי וְכֵן כָּל נִיאוּץ לָשׁוֹן כַּעַס

שֶׁהִתְרֵיתִי בּוֹ בְּתוֹכָהּ עַל כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ

הרי זו הבטחה לישראל שאין תורה משתכחת מזרעם לגמר

מֻסָּב לְמַעְלַה כְּלַפֵּי שְׁכִינָה כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם

כְּמוֹ זָכוֹר שָׁמוֹר הָלוֹךְ

נחלקו בו חכמי ישראל בב"ב יש מהם אומרים דף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מונח ויש אומרים מצד הלוחות היה מונח בתוך הארו

וְלֹא תָּקְעוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בַּחֲצוֹצְרוֹת לְהַקְּהִיל אֶת הַקָּהָל לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר עֲשֵׂה לְךָ וְלֹא הִשְׁלִיט יְהוֹשֻׁעַ עֲלֵיהֶם וְאַף בְּחַיָּיו נִגְנְזוּ קוֹדֶם יוֹם מוֹתוֹ (ס"א בְּיוֹם מוֹתוֹ) לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת

וְאִ"ת הֲרֵי כְּבָר הֵעִיד לְמַעְלָה הֲעִידוֹתִי בָכֶם הַיּוֹם וְגוֹ' הָתָם לְיִשְׂרָאֵל אָמַר אֲבָל לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ לֹא אָמַר וְעַכְשָׁיו בָּא לוֹמָר הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'

והרי כל ימות יהושוע לא השחיתו שנאמר ויעבדו ישראל את ה' כל ימי יהושוע מכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו כל זמן שיהושוע חי היה נראה למשה כאילו הוא חי חסלת פרשת ויל