יוסף בן יועזר אומר שלא לסמוך, יוסף בן יוחנן אומר לסמוך; יהושוע בן פרחיה אומר שלא לסמוך, ניתאי הארבלי אומר לסמוך; יהודה בן טבאי אומר שלא לסמוך, שמעון בן שטח אומר לסמוך; שמעיה אומר לסמוך, אבטליון אומר שלא לסמוך. הלל ומנחם לא נחלקו; יצא מנחם, ונכנס שמאי. הלל אומר לסמוך, שמאי אומר שלא לסמוך. הראשונים היו נשיאים, והשניים אבות בית דין.
Yossé ben Yo’ézer dit [qu’il ne faut] pas imposer [les mains sur les sacrifices offerts les jours de fête]. Yossé ben Yo’hanan dit [qu’on peut] imposer [les mains]. Yehoshoua ben Pera’hyiadit [qu’on ne doit] pas imposer [les mains]. Nitaï Ha-arbéli dit [qu’on peut] imposer. Yehouda ben Tabaï dit [qu’on ne doit] pas imposer. Chim’on ben Cheta’h dit : [qu’on peut] imposer. Chamaï dit : on peut. Avtalione dit : on ne doit pas. Hillel et Mena’hem n’étaient pas en désaccord [et autorisent l’imposition]. Quand Mena’hem partit, Chamaï entre et il dit : on ne doit pas imposer. Hillel dit [on peut] imposer. Les premiers [mentionnés] de chaque couple étaient des Nessi-im (Princes), les seconds [mentionnés] étaient des présidents du Beth Din.
